אבטחת נשיאי מדינת ישראל

אבטחת נשיא המדינה מר שמעון פרס 

שמעון פרס נולד ב- 2 באוגוסט 1923, הוא נשיאה הנוכחי של מדינת ישראל. פרס כיהן כראש הממשלה השמיני והוא חתן פרס נובל לשלום לשנת 1994. במשך כחמישה עשורים שימש כחבר כנסת וכשר בממשלת ישראל. הוא הנשיא היחיד עד כה שכיהן גם כראש ממשלה. ב- 15 ביולי 2007 הושבע שמעון פרס לתפקיד נשיא מדינת ישראל. 

אבטחת נשיא המדינה שמעון פרס באירוע בצפון הארץ בשנת 1995

President Shimon Peres attends Israel’s 19th Knesset sworn in ceremony at the Knesset, Israel's parliament in Jerusalem.
Photo by Kobi Gideon / GPO Government Press Office

אבטחת נשיא המדינה יצחק נבון

יצחק נבון – הנשיא החמישי של מדינת ישראל 

כרטיס ביקור 

תאריך לידה: 9.4.1921

תקופת כהונה כנשיא: 1983-1978, כיהן כנשיא החמישי של מדינת ישראל. 

השכלה: בוגר האוניברסיטה העברית בפדגוגיה, תרבות האסלאם, השפה הערבית וספרות עברית.

תפקידים ציבוריים מרכזיים נוספים: מנהל לשכת ראש הממשלה, שר החינוך, 

חבר כנסת ויו"ר הוועד הפועל הציוני.

יצחק נבון נולד בירושלים , בראש חודש ניסן תרפ"א (1921) למשפחה ירושלמית ותיקה.

אביו צאצא לגולי ספרד שהגיעו לירושלים מתורכיה בשנת 1670, ואימו חנה צאצאית למשפחת בן עטר ממרוקו שהגיעה לירושלים בשנת 1884. בשנת 1963 נישא לפסיכולוגית אופירה ארז. לבני הזוג שני ילדים. במשך השנים שילב נבון בין עשייה ציבורית ופעילות פוליטית לבין כתיבה, שעסקה בעיקר בשימור המורשת התרבותית של יהדות ספרד והמזרח. ב-1978 נבחר לכהן כנשיא החמישי של מדינת ישראל.

הוא כיהן בתפקיד עד שנת 1983. לאחר שסיים את תפקידו חזר לפעילות פוליטית וציבורית. 

פעילות תרבותית: יצחק נבון, כסופר ומחזאי מצליח, כתב מספר יצירות העוסקות במורשת הספרדית: "הרומנסרו הספרדי", קונצרט של שירי קודש וחול שהוצג בשנת 1968. "בוסתן ספרדי", יצירתו העוסקת בחיי משפחה ספרדית בירושלים זכתה בפרס כינור דוד ונחלה הצלחה גדולה בקרב הקהל. עוד כתב נבון סיפורים רבים העוסקים בהווי הירושלמי וכתב והנחה סדרה טלוויזיונית היסטורית בשם "ירושלים אשר בספרד" על תולדות היהודים בחצי האי האיברי. כמו כן פרסם קובץ מאמרים על דוד בן גוריון.

אבטחת נשיא המדינה עזר ויצמן ז"ל

עזר ויצמן – הנשיא השביעי של מדינת ישראל 

כרטיס ביקור 

תאריך לידה: 15.6.1924 

תאריך פטירה: 24.4.2005 

תקופת כהונה כנשיא: 2000-1993, כיהן כנשיא השביעי של מדינת ישראל. 

תפקידים ציבוריים מרכזיים נוספים: מפקד חיל האוויר, ראש אג"ם, שר הביטחון.

עזר ויצמן נולד בשנת 1924 בתל אביב. אביו יחיאל (חיליק) ויצמן היה אחיו של ד"ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל. אימו, יהודית לבית קרישבסקי, היתה בת למשפחה ממייסדי ראשון לציון. כשהיה בן 17 עבר קורס מפקדי כיתות של "ההגנה". במהלך מלחמת העולם השנייה,שירת כטייס בחיל האוויר המלכותי הבריטי והוצב במצרים ובהודו. בשנת 1950 נישא לראומה שוורץ (אחותה של רות דיין, רעייתו של משה דיין) ולשניים נולדו שני ילדים. בנו שאולי נפצע קשה במלחמת ההתשה ובשנת 1991 נהרג יחד עם אשתו בתאונת דרכים. ויצמן שימש כמפקד חיל האוויר, כראש אג"ם בצה"ל וכשר בממשלות ישראל, ובכלל זה גם כשר הביטחון. בשנת 1993 נבחר לכהן כנשיא השביעי של מדינת ישראל. בשנת 1998 נבחר לתקופת כהונה נוספת, ושנתיים לאחר מכן פרש מתפקידו. עזר ויצמן נפטר בביתו בשנת 2005 ונקבר לפי צוואתו באור עקיבא לצד בנו וכלתו.

פעילות ציבורית: ויצמן הצעיר שאף להיות טייס בעקבות בן דודו מיכאל ויצמן שהיה טייס בחיל האוויר המלכותי ונפל במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא עבר קורס טיס אזרחי עוד לפני גיוסו לצבא הבריטי. לאחר שירות של שנה כנהג תובלה בחיל האוויר הבריטי הצטרף בשנת 1943 לקורס טיס במושבה הבריטית רודזיה (כיום זימבבואה) שבאפריקה. הוא סיים את הקורס שנתיים לאחר מכן ושירת בהודו. בשנת 1946 השתחרר מהצבא הבריטי. לאחר שחרורו נסע ללונדון ללמוד תעופה ושם הצטרף לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). בשובו ארצה הצטרף ל"שירות האוויר" של "ההגנה", אשר היה גרעינו של חיל האוויר הישראלי, שויצמן נמנה על מקימיו. 

במלחמת העצמאות הטיס ויצמן תחמושת ואספקה לנגב ולגוש עציון הנצורים ועסק בפינוי פצועים. ב-1948 נשלח ויצמן לצ'כוסלובקיה לקורס הסבה מזורז להטסת מטוסי מסרשמידט, שנרכשו על ידי ישראל. מאז שירת בחיל האוויר בתפקידים מבצעיים ופיקודיים, ובשנים 1966-1958 שימש כמפקד חיל האוויר ומילא תפקיד מרכזי בעיצוב רוחו ודמותו של החיל ובחיזוק עוצמתו וכשירותו. בשנים 1969-1966 כיהן כראש אגף המטה הכללי, לימים אגף מבצעים (אג"מ).

ב-1969 השתחרר מצה"ל והצטרף מיד לממשלת הליכוד הלאומי כשר מטעם תנועת החרות. הוא כיהן כשר התחבורה עד לפרישתה של גח"ל (גוש חירות ליברלים) מהממשלה ב-1970 בעקבות קבלת תכנית רוג'רס. ויצמן כיהן כיו"ר תנועת החרות עד 1972. לקראת מערכת הבחירות ב-1977  חזר ויצמן לפעילות בתנועת "הליכוד". ויצמן ניהל את מסע הבחירות שהוביל ל"מהפך" הפוליטי שבו עלה הליכוד לשלטון, והתמנה לשר הביטחון בממשלתו של מנחם בגין. ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 חולל מפנה בדעותיו הניציות של ויצמן. הוא מילא תפקיד חשוב בהשגת הסכם קמפ-דייויד ב-1978 שסלל את הדרך לחוזה השלום הישראלי-מצרי ב-1979. ב-1980 התפטר ויצמן מן הממשלה בשל חילוקי דעות עם ראש הממשלה בסוגיית קידום השלום

ובשל קיצוץ בתקציב הביטחון ומדיניות ההתנחלות בשטחים.

מ-1980 עד 1984 פנה ויצמן לעסקים פרטיים. ב-1984 ייסד מפלגה חדשה בשם "יחד" שנבחרה לכנסת והיוותה לשון מאזניים בין שתי המפלגות הגדולות. באותה שנה הוקמה ממשלת רוטציה בראשותו של שמעון פרס, בה כיהן ויצמן כשר בלי תיק, כממונה על ענייני הערבים וכחבר הקבינט המצומצם. באוקטובר 1986 הצטרף עם מפלגתו למערך. ב-1988 מונה לשר המדע והטכנולוגיה בממשלת האחדות הלאומית בראשותו של יצחק שמיר. לאחר פירוק ממשלת האחדות הלאומית החליט ויצמן לפרוש מהפוליטיקה וב-1992 התפטר מן הכנסת. 

ב-1993 נבחר עזר ויצמן לנשיא המדינה. בעת כהונתו התבטא לא אחת בנושאים פוליטיים ושנויים במחלוקת, בהם המו"מ עם הפלסטינאים ועם סוריה.  כנשיא הקפיד ויצמן להגיע לביקורי ניחומים אצל המשפחות ששכלו את יקיריהן בזמן כהונתו, וכן ביקר אצל פצועי צה"ל. ויצמן מיעט לעשות שימוש בסמכותו לקציבת עונשם של אסירי עולם שהורשעו בביצוע רצח. ב-1998 נבחר לתקופת כהונה נוספת אך התפטר שנתיים לאחר מכן על רקע חקירה משטרתית ולמרות החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש נגדו כתב אישום. בזמן כהונתו עודכנה תקופת כהונת הנשיאים ל-7 שנים.